גזר דין בתיק ת"פ 52189-07-10

כתב האישום

1.    הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בכתב אישום מתוקן (בשנית), בעבירות של חבלה חמורה, איומים ותקיפה סתם.

לפי עובדות כתב האישום, בין הנאשם לבין המתלוננת התנהלה מערכת יחסים רומנטית, וכחודש לפני האירוע נשוא כתב האישום, המתלוננת ביקשה להיפרד מהנאשם.

ביום 18/7/10 שהה הנאשם מתחת לבניין בו מתגוררת המתלוננת, והמתלוננת הגיעה יחד עם המתלונן. הנאשם קילל וגידף את המתלוננת על כך שהיא יוצאת עם אחר, אחז אותה בפניה, וחבט באגרופיו בפניו של המתלונן, אחז את המתלונן בראשו באמצעות ידו מתחת לבית שחיו, עד שהמתלונן הצליח להשתחרר מהאחיזה. המתלונן ניסה לאחוז את הנאשם בידיו, ובתגובה לכך, הנאשם נשך את המתלונן בזרת יד ימין.           במהלך האירוע, הנאשם גם איים על המתלונן כי יחתוך את גרונו.

כתוצאה מהאלימות אותה נקט הנאשם, נגרם למתלונן שבר בעצם לסת שמאל, פצע פתוח בזרת יד ימין וסימנים כחולים תחת גבותיו.

תסקיר שירות המבחן

2.    מתסקיר שרות המבחן עולה כי הנאשם יליד טג'קיסטן, כבן 35, עלה לארץ בהיותו בן 13, מצוי בזוגיות כ-10 שנים, ואב לשלושה ילדים. מזה שלוש שנים הנאשם אינו עובד, לדבריו, בשל נסיבות רפואיות, והוכר במוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 13%.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה לקחת אחריות על מעורבותו בפלילים בעבר, תיאר את הרשעותיו הקודמות כלא מייצגות את תפקודו והתנהלותו בדרך כלל. שירות המבחן  התרשם עוד כי הנאשם מתקשה להכיר בבעייתיות בהתנהלותו המביאה אותו לחזור ולפעול באופן פלילי.

בתסקיר שירות המבחן מתואר הרקע המשפחתי והאישי של הנאשם - שהוא הבכור מבין שלושה ילדים, בן להורים גרושים, ואביו נישא בשנית לפני כשנתיים. הנאשם מסר כי אמו סובלת מדיכאון מאז לידת אחיו הצעיר, והוא המטפל העיקרי באמו מאז חלתה, כתוצאה מכך, עזב את לימודיו לאחר 9 שנות לימוד ועזר בפרנסת הבית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להתנהל באופן יציב וכי הוא משליך חוסר יציבותו התעסוקתי על מצבו הרפואי.

הנאשם מסר לשירות המבחן כי הרקע לביצוע העבירה הוא ציפיית המתלוננת ממנו להתמסדות ולבלעדיות בקשר עמה ולפרידתו מבת זוגו. הנאשם תיאר את המתלוננת כתלותית בקשר ביניהם ואת חוסר מסוגלותה לקבל את תנאיו בקשר ולהיפרד ממנו. לצד האמור, עולה כי ביצע את העבירות בתגובה לבחירת המתלוננת להיפרד ממנו ולנהל קשר זוגי עם המתלונן.

שירות המבחן התרשם מקשייו של הנאשם להכיר בבעייתיות שבהתנהלותו, כשהוא מציג עצמו כמי שאינו סובל מכל קושי בתחום השליטה בכעסים, וכמי שאינו נזקק להתערבות טיפולית בנושא זה, ובסופו של התסקיר, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניין הנאשם.

טיעוני הצדדים לעונש

3.   הצדדים הגיעו להסדר טיעון בתיק זה לפיו תוקן כתב האישום, הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, והמאשימה הגבילה את עתירתה לעונש מאסר בפועל ל- 258 ימים, תוך קיזוז ימי מעצרו (78 ימים), כלומר, לעונש מאסר בפועל בן 6 חודשים (180 ימים). כמו כן, הוסכם כי הנאשם ישלם פיצוי למתלונן בסך 18,000 ש"ח, כשסכום זה הופקד בקופת בית המשפט עוד טרם הטיעונים לעונש.

4.    ב"כ המאשימה טענה כי מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם תקף את המתלונן באלימות חמורה, ולא בחל בהשמעת קללות ואיומים, וכתוצאה ממעשיו אלה גרם למתלונן לנזק פיזי.

ב"כ המאשימה הפנתה לתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניין הנאשם, ללא המלצות טיפוליות, לאור יחסו של הנאשם לעבירות שביצע בעבר ולעבירות נשוא כתב אישום זה, והקושי שלו להכיר בבעייתיות בהתנהלותו. ב"כ המאשימה טענה כי מהתסקיר ברור שאין מדובר בנאשם שמעוניין להשתקם.

עוד הפנתה ב"כ המאשימה להתייחסות שירות המבחן בתסקיר, לפיה עיקר המוטיבציה של הנאשם בפניה לקבלת חוו"ד של גב' היכל, קשורה לרצונו להיטיב את מצבו המשפטי, וכי הוא משתמש כיום בחוות הדעת כדרך נוספת להצגת פסאדה חיצונית של תפקוד נורמטיבי ותקין, תוך טשטוש הבעייתיות בעמדותיו, תפיסותיו והתנהגותו.

ב"כ המאשימה טענה עוד כי לחובת הנאשם 4 הרשעות קודמות בעבירות שונות, כשבכל אחת מהרשעותיו הקודמות בית המשפט הטיל עליו עונש צופה פני עתיד של מאסר על תנאי, אך הנאשם לא ניצל את ההזדמנויות שנקרו בדרכו ושב והסתבך.

       לאור האמור, ב"כ המאשימה טענה כי העונש ההולם שיש להטיל על הנאשם הינו עונש של מאסר בפועל ומאסר על תנאי, ועתרה להטיל על הנאשם מאסר למשך 258 ימים, ומאסר על תנאי מרתיע, וכן להורות על העברת הפיצוי למתלונן.